פוליטיקה של פולין

פולין

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של פולין

חוקה ונשיאות חוקת פולין נשיא אנדז'יי דודה הפרלמנט הסיים הסנאט הרשות המבצעת ראש הממשלה דונלד טוסק הקבינט מערכת המשפט בית המשפט החוקתי של פולין נשיא בית המשפט החוקתי של פולין יוליה אנה פשילבסקה בית המשפט העליון של פולין מפלגות חוק וצדק המצע האזרחי חלוקה מנהלית פרובינציות מחוזות מועצות מקומיות

הממשל בפולין מבוסס על היותה רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית. לפולין חוקה המסדירה את הסדרי המשטר שבה, חוקתה הנוכחית נכנסה לתוקפה בשנת 1999. בראש המדינה עומד הנשיא, לו בעיקר סמכויות טקסיות וסמליות. את הנשיא בוחר הציבור ישירות בחירות כלליות אחת לחמש שנים. הרשות המחוקקת, הפרלמנט הפולני, מורכבת משני בתים: הבית העליון, הוא הסנאט; והבית התחתון, הוא הסיים. את הפרלמנט בוחר הציבור ישירות בבחירות כלליות אחת לארבע שנים. לאחר שנבחר פרלמנט, ראש המפלגה שהצליח להרכיב קואליציה ממונה לראש הממשלה בכפוף לאישורו הסמלי של הנשיא. ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת. הרשות השופטת של פולין מורכבת משורה של מוסדות משפטיים להם תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות בפולין.

החוקה

החוקה של הרפובליקה של פולין (Konstytucja Rzeczypospolitej Polskiej), היא המסמך המשפטי המחייב והגבוה ביותר בחוק של פולין. החוקה מסדירה את היותה של פולין רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית. כמו כן, החוקה מבטיחה מגוון רחב של חירויות פרט, זכויות אדם וזכויות אזרח.

העבודה על הכנת חוקה דמוקרטית לפולין החלה כבר במהלך ימיו האחרונים של המשטר הקומוניסטי בפולין. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 נעשו מספר ניסיונות לגבש חוקה מוסכמת, כאשר ועדה לכתיבת חוקה החלה בעבודתה. ב-1 באוגוסט 1992 אימצו שני בתי הפרלמנט הפולני "חוקה קטנה" (małej konstytucji) - מסמך ביניים שנועד להוות חוקה זמנית למשטר הפולני עד שתיכתב חוקה סופית וקבועה. החוקה הקטנה נכנסה לתוקף ב-17 באוקטובר אותה השנה. המסמך הגדיר את הסדרי המשטר בפולין פחות או יותר איך שהם היום - נשיא סמלי, ממשלה מבוססת פרלמנט בן שני בתים, מערכת משפט עצמאית, וכו'. ועדת החוקה סיימה את עבודתה בראשית שנת 1997. ב-2 באפריל 1997, לאחר דיון ארוך של האספה הלאומית - מעמד משותף של הסיים והסנאט, אושרה החוקה ברוב גדול של 541 בעד, 40 נגד ו-6 נמנעים. מאוחר יותר, ב-25 במאי אותה השנה נערך משאל עם לאימוץ החוקה. 52.71% הצביעו בעד, כאשר אחוז ההצבעה היה נמוך יחסית: 42.86% מכלל בעלי זכות הבחירה. ב-16 ביולי נכנסה החוקה לתוקפה. מלבד תיקונים לחוקה שנעשו בשנים 2006 ו-2009, החוקה נשארה ללא שיוני.

הנשיא

ערך מורחב – נשיא פולין

ארמון הנשיאות הפולני

ראש המדינה של פולין הוא הנשיא (Prezydent Rzeczypospolitej Polskiej), לו בעיקר סמכויות טקסיות וסמליות. הוא נחשב למנהיג העליון של המדינה, ולמייצג הראשי שלה כלפי חוץ.

הפרלמנט

מליאת הסיים

בתי הפרלמנט

ערכים מורחבים – הסנאט של פולין, סיים

הפרלמנט הפולני מורכב משני בתים: הבית העליון, הוא הסנאט (Senat); והבית התחתון, הוא הסיים (Sejm). חברי שני הבתים נבחרים בבחירות כלליות אחת לארבע שנים. הסנאט מורכב מ-100 חברים, המייצגים כל אחד את אחד מ-100 מחוזות הבחירה של פולין לאחר שנבחרו בבחירות אזוריות. הסיים מורכב מ-460 חברים, המייצגים את פולין כולה ונבחרים באופן יחסי. אחוז החסימה עומד על 5%, ולמעט מפלגות של מיעוטים אתניים, רק מפלגות אשר קיבלו למעלה מזה יהיו רשאיות לקבל ייצוג בפרלמנט. הפרלמנט מתפזר טרם מילוי כהונתו (כאמור: ארבע שנים) במקרה וכשל בהרכבת ממשלה או לא הצליח להעביר תקציב שנתי חדש.

הסמכות המרכזית של בתי הפרלמנט היא כתיבת ספר החוקים של פולין - חקיקת חוקים ושינוי חוקים קיימים. כל חבר פרלמנט, חבר סיים או חבר סנאט, יכול ליזום הליך לחקיקת חוק או לשינוי חוק. החוק יעבור דיונים במליאות שני בתי הפרלמנט ובוועדות הרלוונטיות. לאחר מכן, החוק מועמד להצבעה, ועל מנת לעבור הוא צריך ברוב רגיל על ידי שני הבתים. במקרה והחוק עבר רק בסיים ולא בסנאט, לסיים עומדת סמכות במקרי קיצון לעקוף סירוב כזה של הסנאט.

לצד חקיקה, כיאה למשטר פרלמנטרי, לבתי הפרלמנט תפקיד משמעותי מאוד בפיקוח על פעולות הממשלה. לצד אמצעי ביקורת על שרי הממשלה ועל העומד בראשה, הסיים יכול ברוב רגיל להצביע אי אמון בממשלה, ובכך להביא להקדמת הבחירות ולהתפטרות הממשלה. לפיכך, על מנת שהממשלה תמשיך להתקיים, היא נדרשת לשמר קואליציה לאורך כל כהונתה (כאשר היא צריכה כזאת ממילא בעת הרכבת הממשלה). דברים נוספים שהפרלמנט מופקד עליהם הוא מינוי בעלי תפקידים שונים במשטר הפולני. הפרלמנט בוחר את חברי בית הדין לחוקה, חברי בית המשפט העליון, חברי בית הדין המדינתי, נציב תלונות הציבור, נשיא הבנק המרכזי של פולין, ועוד. לסנאט עומדת סמכות מיוחדת בענייני משאלי עם. בפולין לנשיא יש את הסמכות ליזום משאל עם, אך סמכות זו כפופה לאישורו של הסנאט.

בהזדמנויות שונות מתכנסים הסנאט והסיים למושב אספה משותף. דבר זה קורה בשלוש הזדמנויות שונות: בטקס השבעתו של נשיא חדש לפולין, בהליך הדחה של נשיא מכהן, ובעת מילוי תפקידי נשיא שנבצר לו מלמלא את תפקידו. עד היום, אירעה רק ההזדמנות הראשונה. מעמד כזה מכונה "האספה הלאומית" (Zgromadzenie Narodowe).

הסיים סימון מפלגה מושבים PiS   חוק וצדק 228 PO   המצע האזרחי 126 PSL   מפלגת העם 19 SLD   ברית השמאל הדמוקרטית 44 SP/PR   איחוד הימין 11 ID   עצמאיים 3 איחוד הימין = סיעה משותפת של מפלגת פולין ביחד ומפלגת פולין המאוחדת	{| class="wikitable" Senat Rzeczypospolitej Polskiej
סימון	מפלגה	מושבים
PiS	חוק וצדק	46
PO	המצע האזרחי	41
PSL	מפלגת העם	4
SLD	ברית השמאל הדמוקרטית	2
ID	עצמאיים	1

|}

המפלגות

ערך מורחב – מפלגות בפולין

המפלגות הגדולות:

• המצע האזרחי (PO) - מפלגת מרכז-ימין שמרנית-ליברלית. בענייני חברה, למפלגה אידאולוגיה שמרנית הכוללת התנגדות להפלה, נישואים חד-מיניים, המתות חסד, לגליזציה של סמים, וכן תמיכה בחינוך דתי בבתי הספר. למרות כל זאת, המפלגה נחשבת לפתוחה וליברלית יחסית למפלגות ימין אחרות בפולין. בכלכלה, מציגה המפלגה סדר יום קפיטליסטי, והיא תומכת בהפרטה של חברות ציבוריות ובהורדת מיסים. ביחס לאיחוד האירופי היא תומכת בהרחבת האינטגרציה עם שאר חברותיו. אזורי התמיכה המרכזיים של המפלגה נמצאים בעיקר בצפון פולין ובמערבה. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת העם האירופית.
• חוק וצדק (PiS) - מפלגת ימין שמרנית. בענייני חברה, למפלגה אידאולוגיה שמרנית רחבה, אשר נחשבת לקיצונית יותר מזו של המצע האזרחי. בעוד בעבר למפלגה היה סדר יום כלכלי לא ברור, בהדרגה החלה המפלגה להעמיד קו שמאלי יותר, הכולל תמיכה בהעצמת המס פרוגרסיבי. עיקר האג'נדה של המפלגה מתבססת על מאבק בשחיתות ובדרישה להחמרת הענישה הפלילית לרבות קיום עונש מוות. אזורי התמיכה המרכזיים של המפלגה נמצאים בעיקר בדרום פולין ובמזרחה. ביחס לאיחוד האירופי היא מחזיקה בעמדה אירוסקפטית מתונה: היא מתנגדת להרחבת האינטגרציה עם שאר חברותיו, אך עם זאת היא מתנגדת לשינויים משמעותיים במצב הקיים. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת השמרנים והרפורמיסטים האירופים.

מפלגות המשנה:

• ברית השמאל הדמוקרטית (SLD) - מפלגת שמאל-מרכז סוציאל-דמוקרטית. המפלגה הוקמה על ידי אנשי המפלגה הקומוניסטית הפולנית. בסוגיות חברתיות, למפלגה סדר יום ליברלי. בכלל זה היא קוראת להפרדת הדת מהמדינה בפולין, שוויון בין נשים לגברים, היתר ביצוע הפלות, חינוך מיני בבתי ספר, ועוד. בכלכלה, המפלגה תומכת בהתערבות ממשלתית רחבה במשק, במטרה לחתור להעמקת השוויון החברתי-כלכלי בפולין. בכלל זה ברית השמאל הדמוקרטית מביעה תמיכה בהגדלת הרגולציה, העצמת המס הפרוגרסיבי, חיזוק איגודי העובדים והלאמה של מערכת הבריאות. ביחס לאיחוד האירופי היא מחזיקה בעמדה חיובית מאוד ודוגלת בהעמקה רחבה של האינטגרציה של פולין באירופה. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת הברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים.
• מפלגת העם (PSL) - מפלגת מרכז-ימין שמרנית. המפלגה מכונה גם "מפלגת האיכרים", עדות לאג'נדה הראשית של המפלגה, תמיכה במגזר החקלאי בפולין. לצד תמיכה בסיוע כספי לחקלאים, המפלגה תומכת במדיניות כלכלית מעורבת, הכוללת עקרונות שוק חופשי לצד תמיכה בהרחבת המימון הציבורי לתחומים שונים לרבות חינוך ובריאות. בענייני חברה למפלגה סדר יום שמרני במיוחד, הדומה לזה של מפלגת חוק וצדק. בכלל זה היא מביע התנגדות חריפה להפלות ונישואים חד-מיניים. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת העם האירופית.
• פולין ביחד (PR) - מפלגת מרכז-ימין שמרנית-ליברלית. המפלגה הוקמה בשנת 2013 על ידי פורשי מפלגת המצע האזרחי. בנושאי פנים המפלגה נמנעת מלהציג עמדה סדורה, אך נציגיה מנופפים בדרך כלל בעמדות שמרניות. בכלכלה, בדומה למפלגת המצע האזרחי, מפלגת פולין ביחד תומכת בסדר יום קפיטליסטי התומך בחופש כלכלי, כאשר היא שמה דגש על מלחמה בבירוקרטיה. כחלק מיוזמותיה, היא קוראת לביטול מס החברות ולרפורמה בביטוח הלאומי. ביחס לאיחוד האירופי דעותיה של מפלגת פולין ביחד דומות לאלו של מפלגת חוק וצדק - גישה אירוסקפטית מתונה. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת העם האירופית.
• פולין המאוחדת (SP) - מפלגת ימין. המפלגה הוקמה בשנת 2012 על ידי אנשי הסיעה הלאומנית-קתולית שפרשו ממפלגת חוק וצדק, בה היו חברים עד אז. בענייני פנים מפלגת פולין המאוחדת מציגה קו שמרני דתי במיוחד, ומציגה התנגדות נחרצת לנישואים חד-מיניים, הפלות והמתות חסד. בכלכלה, המפלגה תומכת בהתערבות ממשלתית במשק, כאשר בין השאר היא דוגלת בהנהגת מדיניות סוציאלית רחבה ובמיסוי גבוה על עשירים. המפלגה מקדמת גם רעיונות שונים של התייעלות ממשלתית, לרבות משטר נשיאותי, ביטול הסנאט, והקטנת מספר חברי הסיים בחצי. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת אירופאים למען חירות ודמוקרטיה.
• הקונפדרציה - מפלגת ימין . המפלגה הוקמה בסוף 2018 בתור איחוד של מפלגות ימין קטנות שהחליטו להתמודד יחד בבחירות הקרובות לפרלמנט האירופי, שהפך למפלגה ב-25 ביולי 2019 תחת השם "הקונפדרציה לחירות ועצמאות " . המפלגה נחשבת למפלגת ימין קיצוני ותומכת בשוק חופשי, מדיניות הגירה נוקשה, החזרת עונש המוות ומדיניות אירוסקפטית נוקשה.

• 
  אלכסנדר קוושנייבסקי, מנהיג מפלגת ברית השמאל הדמוקרטית (SLD) לסירוגין לאורך עשרים וחמש השנה האחרונות
• 
  ולדימיר פאבלאק, מנהיג מפלגת מפלגת העם (PSL) לסירוגין לאורך עשרים וחמש השנה האחרונות
• 
  ירוסלב קצ'ינסקי, מנהיג מפלגת חוק וצדק (PiS) בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 ובתחילת העשור השני לאותה המאה
• 
  דונלד טוסק, מנהיג מפלגת המצע האזרחי (PO) בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 ובתחילת העשור השני לאותה המאה
• 
  ראשי המפלגות של הקונפדרציה: רוברט ויניצקי (התנועה הלאומית) , יאנוש קורווין-מיקה (KORWiN ) וגרזגורז בראון (קונפדרציית הכתר הפולני)

הממשלה

משרד ראש הממשלה הפולני

אחת לארבע שנים, לאחר שנבחר פרלמנט, כאמור, ראש המפלגה שהצליח להרכיב קואליציה וממשלתו זכתה לאמון הפרלמנט ולאישורו הסמלי של הנשיא הופך לראש ממשלת פולין.

ראש הממשלה

ראש הממשלה, או בשמו הרשמי נשיא מועצת השרים (Prezes Rady Ministrów), הוא מי שעומד בפועל בראש הרשות המבצעת, היא ממשלת פולין. אחת לארבע שנים, לאחר שנבחר פרלמנט, ראש המפלגה שהצליח להרכיב קואליציה וממשלתו זכתה לאמון הפרלמנט ולאישורו הסמלי של הנשיא הופך לראש ממשלת פולין. עם מינויו על המועמד לראשות הממשלה להציג תוכנית עבודה לממשלתו. אף על פי שלנשיא מעמד רשמי גבוה יותר מזה של ראש הממשלה, זה האחרון נחשב בכל זאת לאישיות הפוליטית החשובה ביותר ברפובליקה הפולנית. לראש הממשלה עומדות רובן ככולן של הסמכויות הניהוליות והביצועיות של המדינה, הגם שישנה חפיפה בתחומים מסוימים עם סמכויותיו של הנשיא. ראש הממשלה נושא באחריות מול בתי הפרלמנט, אשר בסמכותן לפטרו כל העת בהצבעת רוב. לנשיא אחריות על שריו הכפופים לו, כאשר מלבד זאת יש לו גם סמכויות פיקוח על השלטון המקומי של פולין, והוא יכול גם לתקן תקנות וצווים ממשלתיים.

האדם שכיהן בתקופת הכהונה הארוכה ביותר בתולדות הרפובליקה השלישית היה דונלד טוסק, אשר שימש בתפקיד כשבע שנים בין 2007 ל-2014. עם מינויו לנשיאות המועצה האירופית ב-30 באוגוסט 2014, התפטר מתפקיד ראש הממשלה ובכירת מפלגתו (המצע האזרחי) אווה קופאץ' מכהנת מאז בתפקיד ראש הממשלה.

הקבינט

הקבינט, או בשמו הרשמי מועצת השרים (Rada Ministrów), הוא הגוף הכולל את נשיא מועצת השרים (ראש הממשלה), סגן נשיא מועצת השרים, והשרים. שרי הממשלה מופקדים כל אחד על משרדו שלו, והם חייבים באחריות כלפי ראש הממשלה. כמו ראש הממשלה, כך גם כל ממשלתו צריכה להיות מאושרת על ידי הסיים הפולני ובכפוף לאישור סמלי של הנשיא. השרים בדרך כלל מהווים את ראשי המפלגות החברות בקואליציה, אך לעיתים כמה מהם גם אנשי מקצוע מחוץ למערכת הפוליטית.

מערכת המשפט

קיר בית המשפט העליון של פולין

מעמד מערכת המשפט לאחר העצמאות

הרשות השופטת ממלאת תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות בפולין. המוסדות העיקריים שלה כוללים את בית המשפט העליון (Sąd Najwyższy), בית המשפט העליון המנהלי (Naczelny Sąd Administracyjny), בית הדין לחוקה (Trybunał Konstytucyjny), ובית הדין המדינתי (Trybunał Stanu).

בית המשפט העליון הוא הערכאה העליונה של המשפט הפולני, ובמקרה של ערעור על פסיקותיהן של ערכאות נמוכות יותר, בתי המשפט המחוזיים והאזוריים, הערעור מובא לבית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון מתמנים על ידי המועצה לבחירת שפוטים (Krajowa Rada Sądownictwa) ומתמנים לכל ימי חייהם. בית המשפט העליון המנהלי מהווה את הערכאה העליונה בענייני משפט אזרחי, ובמקרה של ערעור על פסיקותיהן של ערכאות נמוכות יותר, בתי המשפט המחוזיים והאזוריים המנהליים, הערעור מובא לבית המשפט העליון המנהלי. בית הדין לחוקה הוא הסמכות הראשית בפרשנות החוקה, ותפקידו לוודא שחוקי בתי הפרלמנט אינם סותרים את החוקה, ואם הם כאלו, בסמכותו לבטל חוקים סותרים אלו. שופטי בית הדין לחוקה נבחרים על ידי הסיים לכהונה בת תשע שנים. בית הדין המדינתי הוא מוסד משפטי ייחודי יחסית. תפקידו המרכזי הוא לשפוט את הנהגת המדינה ואישים בכירים בה במקרה ועברו על החוק. מדובר באנשים כמו הנשיא, חברי הממשלה, אנשי הבנק המרכזי, ועוד. מלבד שפיטה וענישה פלילית, לבית הדין סמכויות מיוחדות: ביכולתו לקדם הליך הדחה לבעל התפקיד, לשלול פרסים ואותות רשמיים שקיבל הפושע, ועוד. סמכויות מיוחדות אלו נועדו לבצע מעין "הרשעה ציבורית" לפושע.

המחלוקת סביב מעמד מערכת המשפט

מחד, לאחר הצטרפות פולין לאיחוד האירופי קיבלה על עצמה את עליונותו של בית המשפט האירופי. מאידך, מעמד הרשות השופטת אל מול הרשות המבצעת נחלש בהדרגה בסוף שנות העשרה ותחילת שנות ה-20.

בדצמבר 2017, ממשלת פולין בראשותה של "חוק וצדק" החליטה להעביר סדרת רפורמות שמטרתם להעניק לה שליטה מוחלטת על כל מוסדות השלטון, התקשורת ובעיקר בתי המשפט. כולל חוק שהפך את בתי המשפט בפולין לכפופים לממשלה המקומית. אושר חוק שקבע כי פוליטיקאים יוכלו לבחור את חברי 'המועצה הארצית השופטת' הממנה את שופטי בית המשפט החוקתי בפולין. בנוסף, מאפשר החוק לבית המשפט העליון בפולין "לבצע ביקורות חריגות על החלטות של ערכאות נמוכות יותר, לרבות כאלו שהתקבלו לאורך 20 השנים האחרונות". סעיף נוסף קבע כי גיל הפרישה של שופטים ירד מגיל 70 לגיל 65, כך שכמעט 40% מהשופטים המכהנים בבית המשפט העליון בפולין אולצו להיפרד מתפקידם. מנהיגי האופוזיציה בתגובה אמרו ש "המפלגה בדרך להשלטת משטר דיקטטורי בפולין". בנוסף השתלטה על כלי התקשורת הממשלתיים (תחנות רדיו וטלוויזיה), שהחלו לשדר תעמולה אגרסיבית בזכות הערכים השמרניים והאידאולוגיה הלאומנית של המפלגה. והוגבלה נוכחות התקשורת בפרלמנט.

נסיבות אלו הובילו לכך שמערכת המשפט הפולנית עמדה מספר פעמים בלב מחלוקות בין פולין לאיחוד האירופי. בין היתר, נכנסה פולין למחלוקת מול האיחוד כאשר הקימה את הלשכה למשמעת שופטים, שמטרתה לאפשר סנקציות על גורמים ברשות השופטת שלא עמדו בתקנות. גורמים באיחוד האירופי טענו שזוהי הפרה של עקרונות הבסיס של האיחוד האירופי מכיוון שהמהלך מסכן את עצמאות מערכת המשפט של פולין. מחלוקת נוספת ניצתה כאשר ניסתה פולין לבסס עליונות של המשפט המקומי על פני המשפט של האיחוד, בניגוד להסכמי ההצטרפות של האיחוד.

חלוקה מנהלית

ערכים מורחבים – פרובינציות פולין, מחוזות פולין, גמינה

החלוקה המנהלית הנוכחית של פולין הוחלה בשנת 1999 והיא מבוססת על שלוש רמות של חלוקה: שטחה של פולין מחולק ל-16 פרובינציות (województwa), דרגת החלוקה המנהלית הגבוהה ביותר. הפרובינציות מחולקות ל-380 מחוזות (powiaty), אשר כוללות 314 מחוזות רגילים לצד 66 ערים ברמת מחוז. המחוזות, מהווים את דרגת החלוקה המנהלית השנייה, ותחתיהן נמצאות המועצות האזוריות, 2,459 הגמינות.

הפרובינציות של פולין
פרובינציה	מספר המחוזות	מספר הגמינות	אוכלוסייה	שטח
מזוביה	42	314	5,324,519	35,558
שלזיה	36	167	4,593,358	12,333
פולין גדול	22	226	3,469,464	29,826
פולין קטן	35	182	3,364,176	15,183
שלזיה תחתית	30	169	2,908,457	19,947
לודז'	24	177	2,508,464	18,219
פומרניה	20	123	2,298,811	18,310
לובלין	24	213	2,151,836	25,122
פודקרפצקיה	25	160	2,128,483	17,846
קויאוויה-פומרניה	23	144	2,090,836	17,969
פומרניה המערבית	21	114	1,717,970	22,892
ורמיה-מזוריה	21	116	1,445,478	24,173
שוויינטוקז'יסקיה	14	102	1,265,415	11,711
פודלסיה	17	118	1,193,348	20,187
לובוש	14	83	1,020,767	13,988
אופולה	12	71	1,002,575	9,412

מפת הפרובינציות מפת המחוזות מפת הגמינות

פולין והאיחוד האירופי

כחלק מהצטרפותה של פולין לאיחוד האירופי, קיבלה על עצמה פולין הסכמים לפיה חלק מההחלטות הפוליטיות במדינה יהיו כפופות למנגנונים הפוליטיים של האיחוד האירופי, כאשר מרבית ההחלטות עדיין מנוהלות באופן עצמאי.

בשנותיה באיחוד הייתה שותפה פולין להסכמים שונים כחלק מהאיחוד, אולם גם השמיעה ביקורת מול האיחוד האירופי בטענה להתערבות יתר בעצמאות מערכת המשפט הלאומית, ומחאות נגד אחד מעקרונות המשפט האירופי, עליונות הדין האירופי.

כאשר ייסדה פולין את הלשכה למשמעת שופטים שמטרתה לאפשר סנקציות על גורמים ברשות השופטת שלא עמדו בתקנות, טענו גורמים באיחוד האירופי שזוהי הפרה של עקרונות הבסיס של האיחוד האירופי מכיוון שהמהלך מסכן את עצמאות מערכת המשפט של פולין. בשנת 2020 ניסתה הנציבות האירופית למנוע קיומם של השינויים המתוכננים, אולם טענותיה נדחו על ידי ממשלת פולין.

בקיץ 2021 חייב בית הדין העליון של האיחוד האירופי את פולין להשהות את פעילות לשכת המשמעת לשופטים, ופולין התחייבה לממש זאת, אם כי לא התחייבה על מועד. בחודש אוקטובר פסק בית הדין לענייני חוקה בפולין שבמקרים מסוימים ישנה עליונות לחוק הפולני מול החוק האירופי, זאת בניגוד לעקרונות המשפט האירופי. בהמשך החודש טענה הנציבות האירופית שפולין לא עמדה בהתחייבותה ובית הדין האירופי הטיל על פולין קנס של מיליון אירו ליום עד לפירוק הסופי של הלשכה. בהמשך הודיע האיחוד האירופי כי יגבה מפולין קנסות, באופן חסר תקדים עד אז, באמצעות הפחתת התקציבים שאמורה פולין לקבל מהאיחוד.

צבא וביטחון

חיילי חי"ר של הצבא הפולני

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של פולין

הכוחות המזוינים של פולין מורכבים מארבע זרועות: כוחות היבשה (Wojska Lądowe), הצי (Marynarka Wojenna), חיל האוויר (Siły Powietrzne) וזרוע הכוחות המיוחדים (Wojska Specjalne). הכוחות המזוינים כפופים לשר ההגנה בממשלת פולין, אך פורמלית המפקד העליון של הצבא הוא נשיא פולין. החוקה מגדירה את המשימה החשובה ביותר של הכוחות המזוינים: הגנה ושמירה על שלמותה הטריטוריאלית של פולין והבטחה של האינטרסים הפולניים מחוץ לגבולותיה. הכוחות המזוינים מורכבים מ-65,000 חיילים בסדיר ועוד 14,000 חיילים במילואים. מאז הפלת המשטר הקומוניסטי והקמת הרפובליקה השלישית, עוברות זרועות הצבא מודרניזציה וחימוש בנשק אמריקני חדיש. הצי הפולני הוא אחד הציים הגדולים בים הבלטי והוא ממלא תפקיד חשוב גם בעניינים אזרחיים, לרבות משימות חיפוש והצלה ומחקר הידרוגרפי.

החל משנת 1999, פולין חברה בברית הצבאית נאט"ו. במסגרת זאת הצבא הפולני משתתף לעיתים קרובות בתרגילים צבאיים רב-צדדיים, וכן במשימות צבאיות שונות מעבר לים. בעשור הראשון של המאה ה-21, עם ראשיתה של המלחמה העולמית בטרור, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה חזר הצבא הפולני לפעילות צבאית. אלפי חיילים הוצבו באפגניסטן ובעיראק, עשרות מטוסי קרב נשלחו לחזית, וגם הצי הפולני מילא תפקיד משמעותי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של פולין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט של הסיים
• אתר האינטרנט של הסנאט הפולני
• פולין, פוליטיקה וממשל, דף שער בספרייה הלאומית